תמ"א 38

תמ"א 38 (תוכנית מתאר ארצית 38) היא תוכנית מתאר שהממשלה בישראל אישרה בשנת 2005. מטרת התוכנית היא לחזק מבנים קיימים שנבנו לפני 1980 נגד רעידות אדמה. זאת בעקבות ההכרה בסיכון לרעידות אדמה חזקות בישראל ובצורך לחזק מבנים שאינם עומדים בתקן לרעידות אדמה שנקבע לאחר 1980.

עיקרי התוכנית כוללים:

 

  1. חיזוק מבנים קיימים – מבנים שנבנו לפני 1980, כאשר לא היה תקן בנייה מחייב לעמידות בפני רעידות אדמה, זכאים לקבל היתר בנייה לשיפור עמידותם.
  2. תמריצים כלכליים– היזמים והדיירים המעורבים בתהליך חיזוק המבנים מקבלים תמריצים, כגון זכויות בנייה נוספות (הוספת קומות, דירות חדשות, הרחבות), וזאת כדי להפוך את הפרויקט לכדאי כלכלית.
  3. שיפור תשתיות– מלבד חיזוק המבנה, ניתן לשפר את תשתיות המבנה (כגון מערכות מים, ביוב וחשמל), ואף להוסיף מעליות ולשפר את המרחבים המוגנים.
  4. הריסה ובנייה מחדש – אחד מהמסלולים שנוספו לתוכנית בשנים המאוחרות יותר כולל הריסת המבנה הישן ובניית מבנה חדש במקומו, תוך ניצול מלא של זכויות הבנייה הנוספות.

 

היתרונות של תמ"א 38 כוללים את חיזוק המבנים להגנה מפני רעידות אדמה, שיפור איכות החיים של הדיירים, ולעיתים גם העלאת ערך הנכס. עם זאת, קיימות גם בעיות ותקלות רבות במימוש התוכנית, כמו ביורוקרטיה סבוכה, התנגדויות דיירים, ומגבלות על כדאיות כלכלית במבנים מסוימים.

בשנים האחרונות הוחלט על סיום התוכנית המקורית עד אוקטובר 2022,

אך נשקלות חלופות שיכולות להמשיך את המטרה של חיזוק מבנים תוך התאמות לצרכים העדכניים.